לקויות למידה והגישה הנוירו התפתחותית תפקודית

מאבחן ומטפל בגישה הנוירו התפתחותית תפקודית ומלמד בקורסים להכשרת מטפלים בגישה זו עם הפסיכולוג ההתפתחותי רמי כץ. מורה לטיפול במגע ובתנועה בגישה הוליסטית. בעבר כיהן כיו"ר האגודה
כתבה של איגוד מקצועות העיסוי בישראל
שולחן ועליו יש ספרים, קוביות של אותיות, עפרונות ותפוח

המודעות ללקויות למידה גוברת במהירות בשנים האחרונות, ומטבע הדברים שיטות טיפול רבות ומגוונות מוצעות חדשות לבקרים. אולם כאשר אנו מציעים טיפול עלינו לבחון לא רק את התסמינים הנראים לעין, אלא גם את הסיבות הגורמות להם. דבר נוסף שעלינו לבחון הוא האם הכותרות (דיסלקציה, דיסגרפיה, ADD, ADHD ועוד) אכן מתארות את הבעיה, או שמא הן מהוות תווית המיוחסת לילד המביאה בעקבותיה להתנהגות וציפיות מסוימות. בעבר היה מספרם של אלה המוגדרים כלקויי למידה נמוך במידה רבה ממספרם כיום. לכך מספר סיבות:

  1. המודעות והידע הקיימים כיום ביחס לנושאים אלה עלו במידה משמעותית ביותר, כך שסביר להניח שאנשים רבים אשר לא אובחנו כליקויי למידה היו מאובחנים כיום ככאלה.
  2. הגירויים שלהם חשופים הילדים כיום שונים במהותם ובעוצמתם מהגירויים שהיו נפוצים בעבר. לדוגמא: הטלוויזיה הינה גירוי ויזואלי (ראייתי) ואודיטורי (שמיעתי) משמעותי ביותר, אשר לא היה קיים לפני מעט יותר משלושה עשורים. ילדים רבים מבלים מול המרקע שעות רבות בחוסר תנועה ובעודף גירויים מסוג זה, וכשהם מגיעים לכיתה המורה צריכה “להתחרות” ברמת הגירויים אליה הם רגילים על מנת לזכות בתשומת ליבם.


ילדים גדלים כיום עם פחות גירויים תנועתיים, וסטיבולריים (הקשורים לשיווי המשקל), וקואורדינטיביים מאשר בעבר. רבים ממשחקי החצר שהיו נפוצים בעבר, כמו: קלאס, חבל, גוגואים ודומיהם, אינם מהווים עוד חלק מחייהם של הילדים. למשחקים אלה השפעה חשובה ביותר על ההתפתחות המוטורית, התחושתית והחברתית של הילדים.

צד נוסף בתמונה הקיימת הוא מערכת החינוך והצורך שלה בהגדרות. המורים יודעים לומר מי בכיתה עם קשיים, או מפריע, או אינו מסוגל לשבת ללא תנועה, וכדי להגדיר את מצבו נשלח הילד לאבחון. העניין הוא, שבאבחונים רבים אין התייחסות לגורמים אשר בגינם עולים התסמינים או במילים אחרות, מהם הגורמים ללקות, וההתמקדות היא בדרך כלל בטיפול בתסמינים. לדוגמה, אם הילד לא מסוגל לקרוא, יש צורך לבדוק מה מונע ממנו לעשות זאת. אם הבעיה הנה קושי במעקבי עיניים יש לפתח ולחזק את יכולתו של הילד בתחום זה. הוראה מתקנת ללא שיפור בתפקוד העיניים תהיה פחות יעילה מאשר אם תעשה לאחר תיקון התפקוד של שרירי העיניים. הגישה הנויירו התפתחותית תפקודית בוחנת את הגורמים ההתפתחותיים והתחושתיים, אשר ברוב המקרים הם הגורמים לתופעות להן אנו עדים.

התסמינים של היפר אקטיביות יכולים לנבוע ממספר גורמים. סיבה אחת יכולה להיות קשורה בהיבט הפרופיוצפטיבי (של תחושה עמוקה). פרופרויוספציה הנה מערכת המידע המועבר מהשרירים, הגידים והמפרקים אל המוח. מידע זה כולל מהי התנועה שנעשתה ומה מידת הכוח הנדרש לבצעה. אדם הלוקה בחוסר איזון במערכת הפרופריוצפטיבית מקבל מידע תחושתי רב יותר מאדם רגיל. כלומר עוצמת התחושות תהיה חזקה והדבר יתבטא בחוסר נוחות בגוף ויגרום לתנועתיות רבה. ילד עם עודף תחושתי ישב בכיתה על כיסא אשר אינו מרופד, והכיסא ירגיש לו מאוד קשה ולא נוח ויפריע לו להיות קשוב בשיעור. אדם עם עודף תחושות יחוש פעמים רבות כאב ממגע קל, תופעה שאדם שאינו סובל מהלקות יתקשה להבינה. לעיתים קורה כי אדם עם עודף תחושתי יתלונן אצל רופא על כאבים רבים אשר לא ימצא להם כל הסבר פיזיולוגי. בעקבות הישנות המקרה יתייחסו אליו כאל היפוכונדר, בעוד שהוא אינו קולט מדוע הסביבה אינה מבינה את מצבו. מקרה של מידע תחושתי מועט מדי, כלומר חוסר תחושתיות, יכול לגרום גם הוא לתנועתיות יתרה. במצב זה מחפש המוח גירויים תחושתיים מן המערכת הפרופריוצפטיבית. זוהי הסיבה לתנועתיות הרבה שתאובחן אצל ילד עם חוסר תחושתיות, שניכר כי היא נובעת מחיפוש אחר תחושות. אדם כזה, מעבר לתנועתיות רבה, גם עשוי לחבק ולגעת בעוצמה רבה ובו בזמן לא להבין מדוע מה שהוא עושה כואב או גורם חוסר נוחות לאנשים סביבו. לעיתים ילדים שאוהבים “ללכת מכות” הם ילדים הסובלים מחוסר בתחושות. הגירויים התחושתיים העמוקים, שאליהם הם נחשפים כאשר הם מתקוטטים, עונים על צורך זה. דוגמה לכך הנה ילד, בו נתקלתי בו לפני מספר שנים, שאהב להתגרות בילדים האחרים בגן, וכשהם היו חובטים בו הוא היה שוכב ונהנה מהמכות שספג.
תנועתיות רבה- היפר אקטיביות נגרמת גם בשל חוסר בתחושות מן המערכת הוסטיבולרית. מערכת זו היא חלק ממה שאנו מכנים מערכת שיווי המשקל, משום שבין יתר תפקידיה היא מספקת לנו מידע על שינויים בכיוון אליו אנו נעים וכן מאתרת היכן נמצאת הכבידה. אדם הנמצא בחוסר תחושתי מן המערכת הוסטיבולרית יחבב מאד מתקני לונה פארק, אשר יועדפו ככל שיהיו יותר מהירים ומספקי גירוי חזק יותר.

מערכת הקשתות הוסטיבולרית הנמצאת בכל אחת מהאוזניים

הן החיפוש אחר תחושות במקרים של חוסר תחושה, והן עודף תחושה מפריעים לקשב. משמעות הדבר הנה שתהליך הלמידה מופרע משום שחלק משמעותי מן הקשב מכוון אל המערכת שאינה פועלת באיזון, והדבר מקשה להקשיב למורה, לקרוא בשקט או לבצע פעולות אחרות. חשוב גם לזכור, כי עודפים וחוסרים יכולים להגיע בעוצמות שונות מחוסר/עודף קלים ועד למשמעותיים ביותר. ככל שחוסר האיזון גדול יותר נמצא הפרעה בקשב ודפוסי התנהגות חריפים וקיצוניים יותר. דפוסי התנהגות אלה הופכים ברבות השנים לחלק מאישיותו של האדם. הנטייה פעמים רבות היא להדגיש את ההיבט הפסיכולוגי, ולא בהכרח לראות את הרקע ההתפתחותי תפקודי ממנו נובעים דפוסים אלו. כאשר אנו מפעילים תרגולים ועיסויים המתאימים לאדם, אנו מסייעים לו לחוות אחרת את העולם. הדבר משליך הן על דפוסי התנהגות והן על היכולת שלנו ללמוד ולבצע מטלות שונות בלי ליצור עודף של מתחים בתהליך העשייה.
דוגמה לכך היא אישה, אשר עברה טיפול נויירו התפתחותי תפקודי ולאחר זמן מה קיבלה טלפון מסניף הבנק שלה, ובו רצו לברר האם היא זו אשר חתמה על הצ’קים. השינוי בחתימה נבע לא רק מהשינוי האישיותי, אלא גם מהאופן שאותו אישה ביצעה את החתימה. דוגמאות רבות בהקשר ההיפר אקטיבי מראות ששינוי במערכות החושיות מביאות לכך, שנראה שהאדם “הפסיק” להיות היפר אקטיבי. שינוי כזה הנו אפשרי כאשר “הפלפל בישבן” כבר אינו גורם לחוסר הנוחות, אשר היה קיים במערכת הגופנית כבעבר.

העבודה הנוירו התפתחותית תפקודית מתאימה גם למבוגרים. קשיי למידה ותפקוד אינם נחלתם של ילדים בלבד ולצערנו הרב הקשיים אינם נעלמים בגיל 18. אנו יכולים לראות קשיים בלימוד נהיגה, חוסר ריכוז במטלות לימודיות, או בעבודה. יש לזכור שגם בגיל “השלישי” ישנה ירידה ביכולת התפקודית עקב מיעוט תנועה. שהגוף בו אנו חיים נועד לתנועה. חוסר שימוש מוריד את יכולות הגוף גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה התפקודית. החזרה של אנשים לפעילות והתאמת הפעילות לצרכים הייחודיים שלהם היא חלק ממה שניתן לעשות על מנת לשפר את איכות חיים של קבוצת גיל זו.
הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית מופעלת על ידי מטפלים ברחבי הארץ, ובמקומות רבים מופעלת בתוך הגנים ובתי הספר כחלק מתוכנית הלימודים על ידי המורות, ובהדרכת המרכז לקידום כישורי למידה, בהנהלת הפסיכולוג ההתפתחותי רמי כץ. ההבנות הנוירו התפתחותיות תפקודיות מהוות בסיס להפעלות הלימודיות בהן משתמשות המורות, על מנת להעביר את תוכנית הלימודים המקובלת באופן חוויתי, התורם להתפתחות התחושתית של הילדים. הפעילויות התחושתיות משולבות עם תהליכי למידה והופכות אותם למעניינים יותר, כיפים יותר ומשאירים חוויה של עוד אצל התלמיד.

לסיכום, הגישה הנויירו התפתחותית תפקודית מאבחנת ומטפלת בחוסר איזון של המערכות התחושתיות והתפקודיות. ניתן לעבוד עם ילדים מגיל צעיר ביותר (מספר חודשים) ועד לזקנה. בכל הגילאים ניתן להפיק תועלת משמעותית מעבודה מסוג זה. ניתן לשלב עבודה זו עם שיטות נוספות כגון: פרחי באך, מוח אחד, תזונה, הומאופתיה ועוד. פעמים רבות העבודה משולבת עם בעלי מקצוע נוספים כגון פסיכולוג, מרפאים בעיסוק, הוראה מתקנת, אורטופטיסטים ועוד.

שיתוף כתבה:
אודות הכותב/ת
Picture of איגוד מקצועות העיסוי בישראל

איגוד מקצועות העיסוי בישראל

כתבות נוספות באתר

חיפוש באתר

השאירו פרטים על מנת להצטרף ולהתנדב באיגוד

צריך לחדש ביטוח מקצועי? ירון נאמן.... המלצת הביטוח של האיגוד.... פרטים בהטבות ביטוח לחברי האיגוד
דילוג לתוכן