טראומות והטיפול בשמנים ארומתיים

פצע בנפש

משמעותה המקורית של המלה היוונית “טראומה” היא פציעה או פגיעה ברקמת גוף. כיום, אנו משתמשים במושג “טראומה נפשית” על מנת לתאר מצב בו אדם חווה אירוע קשה הגורם לו לפציעה בנפשו. בשנים האחרונות גדלה המודעות לכך שאנשים הנחשפים לאירועים כגון פיגועי טרור אינם נפגעים רק בגופם, כי אם גם בנפשם. אלו הם אותם נפגעי הלם עליהם אנו שומעים לאחר פיגועים. דוגמאות אחרות לאירועים טראומטיים הן תאונת דרכים, תקיפה מינית ומחלה קשה.

אירוע טראומטי
ישנם שני מרכיבים אשר הופכים אירוע לטראומטי:

1.      קיים איום של מוות או פגיעה חמורה בנו או באדם אחר

2.      האירוע גורם לתחושת פחד חזקה ולהרגשת חוסר אונים

האירוע הטראומטי הוא לרוב בלתי צפוי ובלתי נשלט, הוא מנפץ את תחושת הביטחון שלנו בעולם ומותיר אותנו פגיעים וחסרי שלווה. הדבר אינו חייב לקרות לנו ישירות; לעתים גם הודעה על מותו של אדם קרוב או צפייה בפיגוע בטלוויזיה עלולה להיות אירוע טראומטי.

טיפול והחלמה

מרבית האנשים שנחשפו לאירוע טראומטי משתקמים תוך מספר חודשים ללא עזרה מקצועית. כמו הגוף, גם הנפש יודעת כיצד להחלים מפציעות ולהתגבר עליהן. מיעוטם של נפגעי הטראומה זקוקים לעזרה מקצועית: לשם כך קיימים טיפולים קצרי טווח ויעילים מאד, אשר נועדו לסייע לנפש להחזיר את כוחה הטבעי לרפא את עצמה.

מהי חרדה ומה ההבדל בינה ובין פחד?

•         חרדה היא תחושה עמומה וקבועה של פחד, דאגה ומתח.

•         בניגוד לפחד רגיל, שהוא תחושה של איום מפני דבר מוגדר, חרדה היא מתמשכת וכוללת תחומי חיים רבים. בחיי היומיום, כולנו חוששים מפני פיגועים ותאונות, מדיבור מול קהל או אפילו מחרקים.

•         כאשר דאגות אלו מפריעות לנו לתפקוד היומיומי, גורמות לנו קשיים או גוזלות מאתנו שעות רבות, ניתן להגדיר את המצב כהפרעת חרדה.

מה הקשר בין חרדה לבין טראומה?

•         טראומה היא אירוע קשה ובלתי נשלט, כגון תאונת דרכים, תקיפה או מחלה, אשר גורם לתגובת פחד חזקה.

•         לאחר טראומה, מרבית האנשים חווים תחושות עזות של חרדה ודריכות.

•         זוהי תגובה טבעית למצב של סכנה מוחשית. בקרב מרבית האנשים, החרדה פוחתת בהדרגה, ומתפוגגת לאחר מספר שבועות או חודשים.

•         במקרים בהם החרדה אינה נעלמת, ואף מתגברת, ניתן להגדיר את המצב כהפרעת חרדה שלאחר טראומה (פוסט-טראומטית).

שמנים ארומתיים ועבודתם על המוח:

נתיב הריח

תהליך הנשימה מתחיל בחלק העליון של האף, בשני צידיו, שם נמצאות שתי רקמות ריר המצפות את דופן האף והן מכוסות במעטה דק מאוד של ריר הנקרא “קרום הציפוי החיצוני של חוש הריח” (Olfactory Ephithelium).

מולקולות הריח באף
בריקמה הרירית קיימים מאות סוגים של קולטני הריח, רקמה זו ידועה בשם “פקעית ההרחה” (Bulb) מולקולות הריח מתמוססות ברירית ונקלטות על ידי הקולטנים.
בקולטני הריח אשר ברירית, ישנן עשרים מיליון שערות זעירות מעין ריסים, שמתפקדים כקצות עצבים זעירים של חוש הריח.

איך פועלים קולטני הריח?
מסתבר שכל סוג של קולטן מתמחה בקליטה של מולקולות ריח מסוג המיוחד לו. ההתאמה היא התאמה מבנית. כלומר, בקולטן יש מקום מיוחד שמתאים בדיוק למולקולת ריח מסוימת שיכולה להתחבר אליו – ממש כמו מפתח ומנעול. אם קיים ריח שאין לנו קולטנים המתאימים לו, אנו לא נרגיש בריח שלו

מקולטני הריח למערכת העצבים
לאחר שמולקולות הריח מתחברות לקולטנים המיוחדים להן, מועבר מסר לתאי חישה. תאי חישה אלה הם למעשה תאי עצב המתמחים בהעברת מסרים של חוש הריח.
מתאי החישה יוצאות “מסילות הרחה” השולחות את המידע למרכז הריח במוח.

מהרצפטור תיפתח מעין תעלה שתעביר פולס חשמלי לעצב שיעביר את התשדורת למוח. קודם השדר מגיע אל התלמוס (בלוטה במרכז המוח) ומשם אל הקורטקס שם עובר זיהוי, תפיסת הריח והגדרתו.

לדעתם של המומחים לאנטומיה, ממלאת המערכת הלימבית תפקיד מכריע בהבעת רגשות כגון: הנאה עונג, כאב, כעס, צייתנות קיצונית, פחד, עצב, חיבה רגשות מיניים ועוד.

שני חלקי המערכת הלימבית אשר נזכרים לעיתים בספרות הם ה”היפוקמפוס” Hippocampus) ) וה”אמיגדלה” (Amygdala ) עליהם נאמר כי הם מעורבים מבחינת מתן לביטוי רגשות ומבחינת השפעתם על היכולת לזכור דברים אך ללא ספק מעורבים בכל הנוגע לחוש הריח.

בכדי שהחומרים שאנו נושמים יגיעו פנימה אל המערכת העצבית ומחזור הדם הם צריכים להיות:

•         מספיק נדיפים כדי ליצור גז כדי שהמולקולות תוכלנה לחדור עד לרירית הריח.

•         המולקולות צריכות להיות מספיק מסיסות במים בכדי להתמוסס בריר המצפה את הרירית של האף.

•         מולקולות מסיסות גם בשומן שיצליחו לעבור את ממברנת הריסים שעשויה שומן וכדי להתקשר לחלבוני הרצפטורים של הריח.

•         השמנים האתריים עומדים בכל הקריטריונים האלה ובכך הם חודרים לגוף.

שמנים שיעזרו:

ולריאן !!!

•         יש לו שימוש אף בשליטה על מחלת האפילפסיה והרגעתה (הכימאית ד”ר מריה בלקין)

•         עובד יפה על מיגרנה

•         טוב לבעיות עצביות של מערכת העיכול (ד”ר מריה בלקין) ובקיבה עצבנית

•         מטפל יעיל באינסומניה (הרחה) ותשישות (אמבט)

בזיליקום

•         גורם לחלומות צבעוניים (תת מודע)

•         אנטי דכאוני

•         לפי ד”ר גארי יאנג השמן סוגר הילה ומגן

•         בדומה לרוזמרין השפעתו על המוח מרעננת

•         אזהרות: לא בהריון, לא לילדים מתחת לגיל 10, מינונים נמוכים.

מיורן

•         הוא מחמם נפשית ויכול לנחם אנשים בודדים או אנשים בצער, טוב בטראומות.

•         אין להשתמש בכמויות גדולות, משום שכמויות גדולות מקהות את החושים.  יש אנשים שירצו להיות בקהות חושים, אך מה שטוב לפעם בודדת לא יהיה טוב לטיפול ממושך.

•         טוב לדיכאון, תשישות פיזית ונפשית.

•         טוב נגד נדודי שינה

•         מוריד לחץ דם

•         מפעיל פרא סימפטטית

•         אזהרות: לא לנשים הרות או ילדים, גורם לנמנום.

וטיבר

•         הוא מצוין בעיסוי או בתוכנית אמבטיות למי שסובל ממתח, חרדה, נדודי שינה או דיכאון!

•         בשל היותו מופק מהשורשים, הוא מחבר את האדם לקרקע ומייצבו.

•         מצוין למערכת השלד והשרירים חזק בראומטיזם וארטריטיס

•         מספר 1 לבעיות קשב וריכוז ע”פ מחקר של ד”ר טרי פרידמן MD.

•         מחזק מאוד ומגביר את היכולת להתמודד עם מתחים בלי לחלות

נרולי

•         שמן פרחי התפוז המר נוגד דיכאון ומרגיע. זהו למעשה שימושו החשוב ביותר

•         יעיל במצבי חרדה, ובמיוחד במצבי חרדה מתמשכים.

•         הוא טוב לטיפול בהלם, בהיסטריה, בטראומה ונדודי שינה הבאים מחרדה,

•         הדרך הטובה להשתמש בו היא אמבט לפני השינה.

•         מקל על התכווצות שרירים חלקים בזמן Stress (במיוחד אלה של המעיים)

•         מאוד מרגיע וטוב נגד נדודי שינה

מנדרין

·         טוב לטיפול בדיכאונות וברגישות גבוהה

·         טוב לטיפול בטראומות

·         טוב לטיפול בתחושות כעס, מתח, בדידות, חרדות,

·         טוב נגד נדודי שינה

·         נהדר לחסרי החלטה